שירים לאור הנר .אוסף של 34 שירים מקוריים, מלויים באיורים בצבע. 44 עמודים :מתוך ההקדמה לספר ?האמנם היופי הוא בעיני המתבונן לתפישתי, כל יצירה ספרותית שאינה מובנת והדורשת פענוח או פרשנות מצד הקורא, היא יצירה פגומה. כמובן שאדם הכותב את מחשבותיו לעצמו או לחוג מכריו רשאי לעשות זאת בכל דרך שימצא לנכון, בדרך המובנת רק לו או להם, אם זהו רצונו; אבל כאשר יצירתו מוגשת לקהל הרחב מן הראוי שתהייה מובנת ככל האפשר, ואם היא אינה מובנת מוטב שלא תוצג כלל אמנם ישנן יצירות ספרותיות שרמתן הגבוהה הופכת אותן למשעממות עבור הקהל הרחב, ובמובן מסוים בלתי-מובנות; אבל כאן מדובר בעצם ביכולתו של הקורא להכיל ולא ביכולתו להבין, יש לשים לב להבדל בין שני המקרים; הקורא מבין את התוכן אבל לא מסוגל להכיל את היופי שביצירה, והוא גם עשוי להכריז: "אני לא מבין מה יפה בזה". לחלל זה שנוצר מחוסר היכולת להגדיר ולמדוד איכות, נכנסו רבים מהיוצרים הפוסט-מודרניסטים, שמנסים לעטוף את יצירותיהם בהילה נשגבת שמסתירה אותן מעיניי הקהל הרחב. מקובל כיום בקרב כותבים (אף על פי שאיש מהם אינו מודה בכך) לנסות ולכוון את יצירתם רק לעיניו של הקורא האינטליגנטי, ולשם כך הם מפתחים טכניקות שונות ומשונות. האם ראוי לנהוג כך? לדעתי ההיפך הוא הנכון, איכות אמיתית באה לביטוי דווקא בפשטותה, בתוכן היצירה ולא בסגנון. בנספחים לספרי הסיפורים שלי כתבתי בשבח הפשטות, ובגנות הכתיבה המודרנית הדורשת מן הקורא לפענח או לפרש אותה כמיטב הבנתו, בעצם כהסוואה לאיכותה הירודה השירה המודרנית היא אחד התחומים הנגועים ביותר במחלה זו, כיום כבר כמעט ולא ניתן לקרוא שיר כפשוטו, וכאשר בקרב היוצרים מופיע צדיק בסדום הזאת, מיד נטען כנגדו שיצירתו היא "פשטנית"! לפיכך אני רואה בספר קצר זה הזדמנות לנסות ולהחזיר את הפשטות לזירה שממנה היא נדחקה. ושוב, הדגש הוא על התוכן ולא על הסגנון או על הטכניקה :מספר שירים מתוך הספר |